המצע
הצורך לשינוי
במהלך השנים מאז הקמת המדינה צמחו בעיות מבניות שאינם תקינות והשלטון אינו רוצה או יכול לטפל בהם , למשל גיוס מצביעים ע"י תגמול כספי (קניית אצבעות) נורמה מושחתת של הגדלת כח אלקטורלי של המפלגות השולטות ע"י עיוות הדמוקרטיה בחלוקה לא צודקת המעדיפה את המצביעים הפוטנציאלים ע"ח מצביעים אחרים. סכסוך ופילוג העם באופן שמחליש את המדינה וניסיון לבנות קואליציות תוך התעלמות מערכי וצרכי המדינה.
יש לחזק ולהגדיר את הקשר בין התושבים למדינה ולשלטון ולהחזיר את היושר הצדק והאמון של האזרחים במערכת ובהתאם לסולם העדיפויות הבא :
חשיבות ראשונה – למידת הבעיות המבניות שנוצרו במהלך השנים , הגדרת דרך הפעולה לפתרון הבעיות תוך התמקדות בשיטה ובהתאם לפרקים 1-2
1. חובות וזכויות תושבי מדינה
מדינת ישראל מושתתת על חובתם של כלל האזרחים (מכל המגזרים השונים) להקדיש פרק זמן מסוים מחייהם למען ביטחון ושירות למדינה בהתאם לצרכיה. הצעירים ישובצו לתפקידים בהתאם לסדר העדיפויות הבא ולפי כישורי וצרכי הגופים המגייסים האחראים:
1.צבא
2. משטרה וכוחות הביטחון
3. שירות לאומי – משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה וכו'
כיום המצב מפלה לרעה את התורמים למדינה ובמיוחד את המתגייסים לצבא אשר נפגעים מהמשך שירות לאורך שנים נוספות , דבר הגורם לפגיעה במרקם המשפחתי עקב חוסר נוכחות ממושך ופגיעה במצב הכלכלי עקב הפסד ימי עבודה ופגיעה במעמדם התעסוקתי.
נוצר מצב כך שאלו שאינם משרתים את המדינה זוכים ביתרון השכלתי ותעסוקתי על האחרים.
חוסר שוויון זה יכול לגרום לירידה במספר המתגייסים והחלשת הצבא
הדרך לשינוי – לכלל הצעירים/רות , ללא הבדל של דת גזע ומין, ניתנת בהגיעם לגיל 18 האפשרות לבחירת סטטוס אזרחות / תושב ובהתאם לפירוט הבא:
אזרח– בוחר לשרת את המדינה לפי צרכיה לפי החלטת הגופים האחראיים בצה"ל, כוחות הביטחון או שירות לאומי , 3 שנים לגברים ושנתיים לנשים
תושב – בוחר לא לשרת את המדינה , מאבד את זכות הבחירה וזכאי להטבות ותקציבים מוגבלים מהמדינה בוחר לא לשרת את המדינה לפי הצרכם המודרים
זכויות האזרחים/ התושבים
חובות האזרחים/התושבים
2. נבחרי הציבור והכנסת
כיום, אין לחברי הכנסת ולשרים האחראים על המשרדים הגדרות תפקיד מדויקות , לוחות זמני עבודה קבועים ומדדים לפיהם נמדדת איכות וכמות עבודתם. לכן – לציבור קשה לעקוב אחר ביצוע תפקידם וחברי הכנסת יכולים להחליט מהי כמות התוצאות אותה הם רוצים להביא ואיך לחלק את זמנם בין עבודה מקצועית לעבודה פוליטית.
השינוי המתמשך לרעה של נבחרי הציבור בדאגה למדינה ומתרכזת יותר בצרכיהם האישיים ושרידותם הפוליטית פוגם בתפקידם למדינה .
המדינה צריכה חברי כנסת ושרים המונעים מהצורך לדאוג באופן הוגן לצרכי המדינה.
כדי שנבחרי הכנסת והשרים יתפקדו במקצועיות במסירות וביעילות גדולה יותר יש להגדיר מחדש את הדרישות והחובות שלהם למדינה ושל המדינה להם ולפי הסעיפים הבאים:
- תגמול הולם לחברי הממשלה בהתאם למקובל בדרגים הגבוהים של החברות ציבוריות ונקבע ע"י גורם חיצוני
- הגדרת דרישות תנאי עבודה מחדש
- דרישות סף לתפקיד כמו שירות צבאי/שירות לאומי , אי רישום פלילי , קורס הכשרה לתפקיד
- הגבלת זמן כהונה של חברי כנסת שרים וראש ממשלה
- מבנה הכנסת
3. שלטון דמוקרטי
כדי לשמור על דמוקרטיה ולחזק אותה, נדרש שילוב של עקרונות מוסדיים, פעולה אזרחית ומחויבות לערכים דמוקרטיים.
עקרונות מוסדיים ושלטוניים
שלטון החוק: הבטחת ציות של כלל האזרחים והרשויות, כולל הממשלה, לחוק.
הפרדת רשויות: קיום הפרדה ברורה בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת, כדי למנוע ריכוז כוח ולקיים איזונים ובלמים יעילים.
מערכת משפט עצמאית: שמירה על עצמאות בתי המשפט והיועצים המשפטיים, המאפשרת ביקורת שיפוטית אפקטיבית על פעולות השלטון.
תקשורת חופשית ועצמאית: הבטחת פעולה תקינה של כלי תקשורת חופשיים, המשמשים כ"כלב השמירה" של הדמוקרטיה ומבקרים את השלטון.
הגנה על זכויות אדם ואזרח: כיבוד זכויות יסוד כגון חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, שוויון בפני החוק וזכויות המיעוט.
בחירות הוגנות ותקופתיות: קיום בחירות סדירות, חשאיות ושוויוניות, המאפשרות העברת שלטון מסודרת בהתאם לרצון העם.
תפקיד האזרחים
מעורבות אזרחית פעילה: השתתפות אזרחים בחיים הפוליטיים, בהצבעה בבחירות, ובמעורבות במחאה לגיטימית ובארגוני חברה אזרחית.
שמירה על סובלנות ודיאלוג: קידום תרבות של סובלנות, הכרה בלגיטימיות של דעות שונות ויישוב סכסוכים בדרכי שלום.
חינוך לערכים דמוקרטיים: הטמעת ערכי הדמוקרטיה במערכת החינוך והחברה כדי לחזק את המחויבות כלפיהם לדורות הבאים.
דרישה לשקיפות ואחריות: הפעלת לחץ על נבחרי ציבור ומוסדות שלטון לפעול בשקיפות, תוך מתן דין וחשבון לציבור.
שמירה על הדמוקרטיה דורשת ערנות ומאמץ מתמשך, הן מצד המוסדות והן מצד האזרחים, כדי להתמודד עם שחיקת ערכים ואיומים פוטנציאליים.