המצע

הצורך לשינוי

במהלך השנים מאז הקמת המדינה צמחו בעיות מבניות שאינם תקינות והשלטון אינו רוצה או יכול לטפל בהם , למשל  גיוס מצביעים ע"י תגמול כספי (קניית אצבעות)  נורמה מושחתת של הגדלת כח אלקטורלי של המפלגות השולטות ע"י עיוות הדמוקרטיה  בחלוקה לא צודקת המעדיפה את המצביעים הפוטנציאלים ע"ח מצביעים אחרים. סכסוך ופילוג העם באופן שמחליש את המדינה וניסיון לבנות קואליציות תוך התעלמות מערכי וצרכי המדינה.

יש לחזק ולהגדיר את הקשר בין התושבים למדינה ולשלטון ולהחזיר את היושר הצדק והאמון של האזרחים במערכת ובהתאם לסולם העדיפויות הבא :

חשיבות ראשונה – למידת הבעיות המבניות שנוצרו במהלך השנים , הגדרת דרך הפעולה לפתרון הבעיות תוך התמקדות בשיטה ובהתאם לפרקים 1-4

חשיבות שניה – פרק 5 מצע מדיני

1. חובות וזכויות תושבי מדינה

מדינת ישראל מושתתת על חובתם של כלל האזרחים  (מכל המגזרים השונים) להקדיש פרק זמן מסוים מחייהם למען ביטחון ושירות למדינה בהתאם לצרכיה. הצעירים ישובצו לתפקידים בהתאם לסדר העדיפויות הבא ולפי כישורי וצרכי הגופים המגייסים האחראים:

1.צבא

2. משטרה וכוחות הביטחון

3. שירות לאומי – משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה וכו'

כיום המצב מפלה לרעה את התורמים למדינה ובמיוחד את המתגייסים לצבא אשר נפגעים מהמשך שירות לאורך שנים נוספות , דבר הגורם לפגיעה במרקם המשפחתי עקב חוסר נוכחות ממושך ופגיעה במצב הכלכלי עקב הפסד ימי עבודה ופגיעה במעמדם התעסוקתי.

נוצר מצב כך שאלו שאינם משרתים את המדינה זוכים ביתרון השכלתי ותעסוקתי על האחרים.

חוסר שוויון זה יכול לגרום לירידה במספר המתגייסים והחלשת הצבא

הדרך לשינוי – לכלל הצעירים/רות , ללא הבדל של דת גזע ומין, ניתנת  בהגיעם לגיל 18 האפשרות לבחירת סטטוס אזרחות / תושב  ובהתאם לפירוט הבא:

אזרח– בוחר לשרת את המדינה לפי צרכיה לפי החלטת הגופים האחראיים בצה"ל, כוחות הביטחון או שירות לאומי , 3 שנים לגברים ושנתיים לנשים

תושב – בוחר לא לשרת את המדינה , מאבד את זכות הבחירה וזכאי להטבות ותקציבים מוגבלים מהמדינה בוחר לא לשרת את המדינה לפי הצרכם המודרים
זכויות האזרחים/ התושבים
חובות האזרחים/התושבים 

2. צדק כלכלי וחברתי

כשנוסדה המדינה הניהול היה באופן סוציאליסטי אשר גם המפעלים וגם ניהול המדינה , עם השנים כדי להתייעל ולהרויח נמכרו המפעלים לשוק הפרטי . ניהול הממשלה והמגזר הציבורי נשאר במשרדים שהפרטה שלהם יגרום נזק לנחשלים שאינם יכולים לשלם כמו בריאות, חינוך ביטוח לאומי משרד האוצר ועוד . ניהול ממשלתי נחשב לאיטי ומסורבל , המניע העיקרי שלהם אינו רווח ולכן חסר להם תמריץ להשתפר, להתייעל או להזדרז. הכספים של הממשלה והמגזר הציבורי הם כספי ציבור. הם אינם יוצאים מכיסם של מקבלי ההחלטות, ולכן נעשה בהם שימוש פחות זהיר ומושכל.

מהתקופה הסוציאליסטית נשארו 2 רעות חולות – ההסתדרות והפנסיות התקציביות

הסתדרות – אי צדק תעסוקתי
השוואת פנסיות וגיל פרישה

בנוסף הוזנחו או לא ניתנו עדיפות מספיקה במהלך השנים מסיבות שונות של הנושאים הבאים :

טיפול בדיור
שמירה על הצעירים בארץ

שלטון מקומי
פריפריה
שילוב נשים במערכת הניהולית

מיעוטים
חינוך
עליה
הסברה

3. נבחרי הציבור והכנסת

כיום, אין לחברי הכנסת ולשרים האחראים על המשרדים הגדרות תפקיד מדויקות , לוחות זמני עבודה קבועים ומדדים לפיהם נמדדת איכות וכמות עבודתם. לכן – לציבור קשה לעקוב אחר ביצוע תפקידם וחברי הכנסת יכולים להחליט מהי כמות התוצאות אותה הם רוצים להביא ואיך לחלק את זמנם בין עבודה מקצועית לעבודה פוליטית.

השינוי המתמשך לרעה של נבחרי הציבור בדאגה למדינה ומתרכזת יותר בצרכיהם האישיים ושרידותם הפוליטית פוגם בתפקידם למדינה .

המדינה צריכה חברי כנסת ושרים המונעים מהצורך לדאוג באופן הוגן לצרכי המדינה.

כדי שנבחרי הכנסת והשרים יתפקדו  במקצועיות במסירות וביעילות גדולה יותר יש להגדיר מחדש את הדרישות והחובות שלהם למדינה ושל המדינה להם ולפי הסעיפים הבאים:

  1. תגמול הולם לחברי הממשלה בהתאם למקובל בדרגים הגבוהים של החברות ציבוריות ונקבע ע"י גורם חיצוני
  2. הגדרת דרישות תנאי עבודה מחדש
  3. דרישות סף לתפקיד כמו שירות צבאי/שירות לאומי , אי רישום פלילי , קורס הכשרה לתפקיד
  4. הגבלת זמן כהונה של חברי כנסת שרים וראש ממשלה
  5. ‏‏‏מבנה הכנסת

4. ניהול חברות ומשרדי ממשלה

התרופפות
החוק במכרזים ובמינויים ,אי גיבוי המערכת השולטת ועצימת עיניים לשחיתויות של
מפלגות שליטות המגדילות את כוחם מינויים בעמדות כח המביאות בוחרים ומשחיתה את
תרבות המערכת הציבורית ואת התפוקה שלה

הניגוד בין צרכי הממשלה והמדינה

המדינה רוצה ניהול מקצועי טוב וזול
ממשלה טובה רוצה שהניהול יהיה לפי צרכי המדינה
ממשלה רעה/מושחתת רוצה להשתמש בכוח ובכסף להמשיך למשול על חשבון ניהול מקצועי טוב וזול

1. הגדרת שחיתות
2. הגדרת חברות ציבוריות וממשלתיות
3. השליטה של נציגי הממשלה (השרים) על תפקוד החברות
4. הנזקים האפשריים של שליטה מושחתת על המדינה
5. ניהול תקין של משרדי ממשלה

  •  התנחלויות 
  • ארץ ישראל השלמה
  • שטחים 
Scroll to Top