מבנה הכנסת
מבנה הכנסת
מספר נבחרים ייצוג העם
אפשרות אחת – הגדלת מספר הנבחרים כדי שיהיה ייצוג גדול יותר של כל שכבות האוכלוסייה
אפשרות שניה – הקטנה חברי הכנסת מ-120 ל-60 למשל כיוון שבמהלך השנים כל הזמן יש 2 מפלגות גדולות והרבה מפלגות קטנות וזעירות בניית קואליציה עם מפלגות זעירות גורם לעיוות והגדלת כח של המפלגות הקטנות (כנסת 75 למשל)
מספר השרים :
- נבחרים בהסכם הקואליציוני ואינם חברי כנסת כדי שיוכלו לעבוד באופן מלא בעבודתם כשרים ולא לבזבז זמן בכנסת כולל הכשרה להתאמת התפקיד
- יש לחוקק חוק יסוד (כפי שהיה ובוטל) לכמות השרים הקבועה עם הגדרת תפקידים ברורה – למשל 16 שיעברו הכשרה ובחינות מתאימות
- חלוקת תפקידי השרים אינה צריכה להיות כבונוס כחלק מהסכם קואליציוני אלא לפי התאמת התפקיד לכישורי המועמד וכיוון רצון הממשלה למשרדים שבאחריותו
- שר אינו חייב להיות חבר כנסת, ראש הממשלה וסגני שרים חייבים להיות חבר כנסת.
- יש לחייב את הממשלה להצדיק ביחד עם הייעוץ המשפטי הוספת שרים ופיצול משרדים. כל שר חדש מחייב פתיחת משרד, הקמת צוות, למידה ושימוש בכספי ציבור נוספים.
הממשלה ה-37 נשענת על קואליציה בת 64 חברי כנסת
ייסבו לשולחן הממשלה עוד 30 שרים ושרות
בכנסת ה37 כמעט כל ח"כ שני בקואליציה מונה לשר, ומספר השרים גדול משמעותית בהשוואה לדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות שדומות לישראל בגודל האוכלוסייה
מספר השרים במהלך השנים
