המצב כיום:

כיום, אין הגבלה למספר שנות הכהונה של אף תפקיד פוליטי – החל מראש ממשלה וכלה בחברי כנסת.

הצורך לשינוי:

למצב זה יש יתרונות וחסרונות, ולכן כדי להגיע למצב אופטימלי יש למצוא את האיזון בין שני קטבים:

זמן כהונה ארוך:

• מאפשר תהליכים ארוכים כמו למשל במשרד האוצר / תחבורה שם חייבים יציבות פקידותית ומנהיגותית שתתווה את הדרך אך גם תוודא את רציפות ויישום הפרויקטים.
• מגדיל את תקופת הלימוד ויכולת ההבנה של המערכות המורכבות מאוד ומאפשר פעולה נכונה לטובת המדינה (שר אוצר/בריאות בטחון ועוד. חולשים על משרדים שדרוש  בהם הרבה ידע עד שמתחילים לקבל החלטות נכונות) .
• יכול לגרום לבניית להכנסת שיקולים זרים ובניית מערכת מושחתת לאורך זמן , כך שפוליטיקאי ינתב תקציבים / יפעל למען הציבור כדי שיבחר אותו בפעם הבאה על חשבון כספי כלל תושבי המדינה .לא פעם נבחרים שרים/רות לעמוד במערכות מסובכות ועצומות עם תקציבים ענקיים שאין בידם יכולת מקצועית ללמוד את המשרד ובחלקם/ן רוצים את התפקיד בגלל גודל התקציב והכבוד והרצון שלהם להניע את המערכת נכון כמעט ולא קיים . התמריץ שלהם הוא פוליטי להגביר את התמיכה שלהם במינויים או בהעדפות לבוחרים שלהם ולא בתפקוד נכון של המשרד שעליהם הם אמונים.
• יכול לגרום לשחיקה מהתפקיד אשר עלולה להביא לירידה בתפוקה ובאיכות התוצר.

זמן כהונה קצר:

• לא מאפשר למידה אמיתית של המערכות המורכבות מאוד המובילה למקצועיות לאורך זמן.
• לא מאפשר עשייה רציפה ותהליך כולל (לדוגמא החלפה של ממשלה כך ששרי הקואליציה החדשים מבטלים כל אחד בתחומו רפורמות שהתחילו לרוץ בממשלה הקודמת שכעת אופוזיציה).
• יכול למנוע שחיתויות שיכולות להיווצר לאורך זמן.

על מנת להביא לתפקוד מיטבי של הכנסת למען האזרח, הנקי משיקולים פוליטיים, ועם זאת לאפשר תכנון וביצוע תהליכים ורפורמות רציפות – יש להגביל את זמן הכהונה הן של שרים והן של ראש/ת הממשלה.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001320712