מנהיג דמוקרטיה חזקה VS מנהיג דיקטטורה​

ההבדל המרכזי נעוץ במקור הכוח ובמערכת היחסים עם המונהגים:

מנהיג דמוקרטיה חזקה

נמדד ביכולתו להוביל בנחישות תוך הקשבה,
שיתוף פעולה והשראה.
הוא מעצים את הסובבים אותו,
מקיף את עצמו באנשים חכמים ממנו,
ולוקח אחריות מלאה על התוצאות מבלי לדכא דעות שונות.

מנהיג דיקטטורה

מרכז את כל סמכויות קבלת ההחלטות אצלו בלבד, ללא התייעצות או שיתוף.
הוא מצפה לציות מוחלט,
פועל לעיתים דרך פחד או כוח סמכותי פורמלי,
ונוטה לדכא יצירתיות או התנגדות.

עלינו לבדוק אם במהלך התקופה האחרונה מתרחשים התהליכים הבאים:

ניסיונות לפגיעה/שינוי בעצמאות מערכת המשפט:
הגבלת את סמכויות הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון ושינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים,
באופן שעלול להגביר את ההשפעה הפוליטית על המינויים.

החלשת "שומרי הסף":
טענות על ניסיונות לפוליטיזציה של מוסדות משפטיים ורגולטוריים,
כגון משרד היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה והשירות הציבורי,
והחלשת עצמאותם המקצועית.

ריכוז כוח בידי הרשות המבצעת 
העברת סמכויות מהדרג המקצועי לדרג הפוליטי וקידום חקיקה המעניקה לממשלה כוח רב יותר על חשבון מנגנוני פיקוח פרלמנטריים או משפטיים.

איום על תקשורת חופשית וארגוני חברה אזרחית
טענות על ניסיונות להצר את צעדיהם של גופי תקשורת עצמאיים וארגונים לא ממשלתיים הפועלים לביקורת השלטון,
באמצעות חקיקה או הגבלות רגולטוריות.

דה-לגיטימציה של האופוזיציה
תיאור מתנגדי השלטון כלא לגיטימיים או בוגדים במטרה להחליש את הפיקוח הפרלמנטרי והאמון הציבורי בהם.

קיטוב העם ("הפרד ומשול"):
שימוש מכוון בשיח של שסעים ופילוגים בחברה כדי לרכז כוח פוליטי ולהקשות על התנגדות מאוחדת לשלטון.

מניעת ועדות חקירה ממלכתיות:
הימנעות מהקמת גופי חקירה בלתי תלויים במטרה להימנע מאחריותיות, שקיפות וביקורת על כשלים של הדרג השלטוני.

Scroll to Top